גדלתי בבית חם, אוהב ומלא כוונות טובות.

יש לי הורים מדהימים ושלושה אחים שהם מתנה גדולה בחיי.

אמא שלי השקיעה מאוד באוכל.
בישלה, דאגה, טיפחה.

ותמיד נאמרו בבית הדברים ה"נכונים" סביב אוכל.

אבל היום אני יודעת שילדים לא לומדים רק ממה שאומרים להם.

הם לומדים גם ממה שהם רואים.

מהדרך שבה אנחנו מדברים על הגוף שלנו.

מהיחסים שלנו עם אוכל.

מהלחץ לסיים מהצלחת.

מהמתח סביב ארוחות.

מהדיאטות.

ומהמסרים שעוברים גם כשאף אחד לא מתכוון להעביר אותם.

כילדה, לא תמיד הרגשתי שיש לי מקום להקשיב לגוף שלי.

לרעב שלי.

לשובע שלי.

לבחירות שלי.

וההשפעה לא נעצרה באוכל.

היא השפיעה על מערכת היחסים שפיתחתי עם הגוף שלי,
עם עצמי,
ועם האנשים שסביבי.

היום, מתוך החיבור בין הסיפור האישי שלי, עולם המחקר והניסיון המקצועי,
אני חוקרת את הקשר העמוק שבין אוכל, רגשות, גבולות ומערכות יחסים בתוך המשפחה.